העולם שבו חי
כדי להבין את ניקודמוס, יש להבין את מעמדו. הסנהדרין הייתה המועצה היהודית העליונה בירושלים, שמנתה שבעים ואחד חברים, כולל הכהן הגדול. היא כללה כהנים, בעיקר צדוקים, ששלטו בבית המקדש, וסופרים ופרושים, שהיו מומחים לתורה. תחת השלטון הרומאי, למועצה הייתה סמכות בענייני דת ומידה רבה של מנהל מקומי, אך לא הזכות לבצע עונשי מוות ללא אישור רומאי (יוחנן י״ח:31). חבריה היו מכובדים ועשירים, והיה להם הרבה להפסיד.
הפרושים היו תנועה של הדיוטות, לא כוהנים. הם הדגישו ציות קפדני לתורת משה ולמכלול של מסורת שבעל־פה שפירשה אותה. הם האמינו בתחיית המתים, במלאכים ובמשיח שעתיד לבוא, בניגוד לצדוקים, שכפרו בדברים האלה. בבשורות הפרושים מרבים להתעמת עם ישוע, אך לא כל הפרושים היו עוינים כלפיו. ניקודמוס הוא אחד שהיה פתוח. כך גם גמליאל, המורה שלימים המליץ לנהוג בזהירות כלפי השליחים (מעשי השליחים 5:34-39), ושאול עצמו היה פרוש.
ירושלים באותן שנים הייתה עיר על סף רתיחה. בית המקדש היה מיזם בנייה עצום שהעסיק אלפים. עולי רגל הצטופפו בחגים. התקוות המשיחיות גאו, ורומא עקבה בקפידה אחר סימני מרד. מורה מן הגליל שעשה אותות ומשך המונים היה בוודאי מושך את תשומת לב הסנהדרין.
פרק ראשון: ביקור בלילה
יוחנן 3 נפתח במשפט: "ויהי איש מן הפרושים ושמו ניקודמוס, אחד משרי היהודים. הוא בא אל ישוע בלילה" (יוחנן 3:1-2). הפרט "בלילה" נידון כבר אלפיים שנה. ההסבר הטבעי ביותר הוא זהירות: חבר בסנהדרין לא רצה שיראו אותו מתייעץ עם מורה שחבריו הסתכלו עליו בחשד. אפשרות נוספת היא מעשית: רבנים למדו לעתים קרובות בלילה, כשעבודת היום תמה. יוחנן, שאוהב סמלים, אולי גם רומז לחושך ולאור. בבשורת יוחנן הלילה הוא לעתים קרובות סמל לבורות רוחנית. יהודה יוצא אל הלילה ביוחנן 13:30. ישוע הוא "אור העולם". ניקודמוס בא בחושך, ועד סוף הבשורה הוא פועל בגלוי.
שימו לב כיצד ניקודמוס פותח: "רבי, ידענו כי מורה מאלוהים באת, כי אין איש שיוכל לעשות את האותות האלה שאתה עושה, אלא אם כן אלוהים עמו" (יוחנן 3:2). הוא אומר "ידענו", וזה כנראה מתכוון לקבוצת עמיתים שהסכימו ביניהם בסתר שאותותיו של ישוע באו מאלוהים. הוא פונה אל ישוע בכבוד. הוא אינו עוין, והוא עדיין אינו מאמין. הוא איש ישר שראה משהו שאינו יכול להסביר ורוצה לדעת יותר.
ישוע אינו משיב למחמאה. הוא הולך ישר אל העיקר: "אמן אמן אני אומר לך, אם לא ייוולד איש מחדש, לא יוכל לראות את מלכות האלוהים" (יוחנן 3:3). המילה היוונית anōthen יכולה להתפרש כ"שוב" או כ"מלמעלה", ויוחנן כנראה מתכוון לשניהם. ניקודמוס שומע רק את הראשון. "איך יוכל איש להיוולד והוא זקן? האם יוכל להיכנס שוב אל בטן אמו ולהיוולד?" (יוחנן 3:4).
קל לצחוק על השאלה, אבל הוא ניסה להבין אמירה מפתיעה. ישוע מנסה שוב בסבלנות: "אם לא ייוולד איש מן המים ומן הרוח, לא יוכל להיכנס אל מלכות האלוהים. הנולד מן הבשר בשר הוא, והנולד מן הרוח רוח הוא. אל תתפלא כי אמרתי לך שעליכם להיוולד מחדש. הרוח נושבת באשר תחפוץ, ואת קולה אתה שומע, אך אינך יודע מאין היא באה ולאן היא הולכת; כך הוא כל הנולד מן הרוח" (יוחנן 3:5-8). ביוונית, המילה לרוח והמילה לרוח־הקודש הן אותה מילה, pneuma, ולכן הדימוי עובד כמשחק מילים: את הרוח, כמו את הרוח הנושבת, אי אפשר לשלוט, אך את תוצאותיה אפשר לראות.
ניקודמוס שאל שאלה נוספת: "איך יכולות להיות הדברים האלה?" ישוע השיב, אולי בתוכחה עדינה: "אתה מורה בישראל ואינך יודע את הדברים האלה?" (יוחנן 3:9-10). מורה מוביל היה אמור לזהות נושא מן הנביאים: יחזקאל הבטיח שאלוהים ייתן לב חדש וישים רוח חדשה בקרב עמו (יחזקאל 36:25-27). ניקודמוס הכיר את הפסוק. הוא עדיין לא ראה כיצד הוא חל.
המשפט המפורסם ביותר בתנ״ך
אחר כך דיבר ישוע על הנחש שמשה הרים במדבר, סיפור מבמדבר 21:4-9, שבו בני ישראל שנשכו נחשים נרפאו כשהביטו בנחש נחושת על מוט. "וכאשר הרים משה את הנחש במדבר, כן צריך בן האדם להיות מורם, למען יהיה לכל המאמין בו חיי עולם" (יוחנן 3:14-15). זה רמז לצלב, אם כי ניקודמוס לא יכול היה להבין זאת אז. משה מופיע בעמוד שלו.
אחר כך בא הפסוק שתורגם ליותר שפות מכמעט כל משפט אחר שנכתב אי פעם: "כי כה אהב אלוהים את העולם, עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא יהיו לו חיי עולם. כי לא שלח אלוהים את בנו אל העולם לשפוט את העולם, אלא למען ייוושע העולם על ידו" (יוחנן 3:16-17). שני הפסוקים נמצאים באוסף היומי שלנו, כ יוחנן 3:16 ו יוחנן 3:17. הקטע מסתיים בתיאור של ישוע את הניגוד בין אור לחושך: "אך העושה את האמת בא אל האור, למען ייגלו מעשיו, כי נעשו באלוהים" (יוחנן 3:21), נשמר כ יוחנן 3:21.
חוקרים רבים מציינים שהקטע עובר סביב פסוק 16 מדיבור ישיר אל ניקודמוס לקול מהורהר יותר, ויש הסבורים שפסוקים אלה הם הערתו של יוחנן עצמו. ביוונית עתיקה לא היו סימני ציטוט, ולכן קשה לדעת. לענייננו הנקודה זהה: איש מכובד ומלומד בא בלילה עם שאלות מנומסות, ומה ששמע היה שאהבת אלוהים מגיעה אל העולם כולו ושהכניסה אל המלכות היא מתנה, לא הישג.
יוחנן אינו מספר כיצד הגיב ניקודמוס. הסצנה מסתיימת בלי החלטה. אנחנו נותרים תוהים מה עשה כשהלך חזרה ברחובות החשוכים. הסוף הפתוח הזה הוא חלק מן האומנות.
פרק שני: "האם דין תורתנו שופט איש?"
ניקודמוס אינו מופיע שוב עד יוחנן 7, כחצי שנה לאחר מכן, בחג הסוכות. ישוע לימד בעזרות בית המקדש, והקהל היה חלוק. היו שאמרו שהוא איש טוב. אחרים אמרו שהוא מתעה את העם. הכוהנים הגדולים והפרושים שלחו שוטרים לתפוס אותו, אך השוטרים חזרו בידיים ריקות. כששאלו המנהיגים מדוע לא הביאו אותו, השיבו השוטרים: "מימיו לא דיבר איש כמו האיש הזה" (יוחנן 7:46).
הפרושים כעסו. "הַגַּם אַתֶּם נִפְתֵּיתֶם? הֲכִי הֶאֱמִין בּוֹ אִישׁ מִן הַשַּׂרִים אוֹ מִן הַפְּרוּשִׁים? אֲבָל הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה אֲרוּרִים הֵם" (יוחנן ז':47-49). יש כאן את הבוז של המשכילים להמון הפשוט. אז דיבר ניקודמוס: "הֲכִי תִּשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אֶת הָאִישׁ בְּטֶרֶם תִּשְׁמַע אוֹתוֹ וְתֵדַע מַה־יַּעֲשֶׂה?" (יוחנן ז':51).
זו הייתה התערבות מדודה. הוא לא אמר שהוא מאמין בישוע. הוא לא הגן על תורתו של ישוע. הוא פנה אל התורה שאנשי הסנהדרין האחרים העריכו, אשר דרשה שימוע לפני משפט. דברים א':16 ו-י"ז:6 קוראים לשימועים הוגנים ולעדים מרובים. והוא עשה זאת בחדר מלא עמיתים עוינים, כשהשוטרים מאחור והאווירה קשה.
תשובתם הייתה מעליבה: "הֲגַם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה כִּי לֹא־יָקוּם נָבִיא מִן הַגָּלִיל" (יוחנן ז':52). הם לא השיבו לטיעון שלו. הם ערערו על מקום מוצאו, ורמזו שהוא תומך. האמירה גם הייתה רופפת מבחינה עובדתית, שכן הנביא יונה בא מגת־חפר שבגליל, וגם נחום מקושר לעיתים לגליל. זה מראה כמה מהר מוח סגור מגיע לדעה קדומה.
ניקודמוס היה קול אחד בסנהדרין של שבעים ואחד. הוא לא ניצח בוויכוח. אבל הוא דיבר, והבשורה מתעדת זאת. אדם שבא בלילה דיבר כעת לאור היום, אם כי בזהירות.
פרק שלישי: הקבורה
הסצנה השלישית מגיעה אחרי הצליבה, והיא כזו שאיש לא יכול היה לחזות. כל ארבע הבשורות מספרות שיוסף הרמתי, חבר עשיר בסנהדרין שהיה תלמיד בסתר, ביקש מפילטוס את גופו של ישוע (מרקוס ט"ו:42-46; יוחנן י"ט:38). רק יוחנן מוסיף: "וַיָּבֹא גַם־נִיקוֹדְמוֹס אֲשֶׁר־בָּא אֶל־יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה בָּרִאשׁוֹנָה וַיָּבֵא תַּעֲרֹבֶת מֹר וַאֲהָלוֹת כְּמֵאָה לִיטְרִין" (יוחנן י"ט:39).
מאה ליטרות רומיות הן כשלושים וארבעה קילוגרמים במשקל מודרני. זו כמות עצומה, שווה הון קטן. כמות כזו הייתה ראויה למלך: יוספוס מספר שחמש מאות עבדים נשאו בשמים בלווייתו של הורדוס הגדול. ניקודמוס ויוסף לקחו את הגוף, כרכו אותו בסדינים עם הבשמים, "כַּאֲשֶׁר יָשִׂימוּ הַיְּהוּדִים לִקְבֹּר" (יוחנן י"ט:40), והניחו אותו בקבר חדש בגן סמוך למקום הצליבה.
חשוב על התזמון. התלמידים התפזרו. פטרוס הכחיש את ישוע. ההמונים שהריעו ביום ראשון צעקו למותו ביום שישי. ושני אנשים עשירים ומכובדים, חברים באותה סנהדרין שהרשיעה אותו, יצאו קדימה כדי לקבור את הגוף. הם חשפו עצמם ללעג ולכל הפחות לטומאה פולחנית, שכן נגיעה בגופה הטמאה אדם לשבעה ימים, מה שהיה מונע מהם לחגוג את הפסח (במדבר י"ט:11). נראה שהם לא חשבו על המחיר.
יוחנן אומר שניקודמוס "בָּא אֶל־יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה בָּרִאשׁוֹנָה". הוא מזכיר לנו את הביקור הראשון. האיש שבא פעם בחושך פועל כעת לאור יום, לנגד עיני החיילים והציבור. מסעו הוא לב ליבן של שלוש הסצנות, מסקרנות להגנה ומהגנה למסירות. יהיה אשר הבין באותה עת, עד הקבורה היה מוכן להיראות עם ישוע.
מה שאיננו יודעים
יוחנן אינו אומר אם ניקודמוס נעשה לתלמיד של ישוע לאחר התחייה. הטקסט שותק. הבשורות האחרות אינן מזכירות אותו כלל. בגלל שתיקה זו, חוקרים התווכחו אם היה תלמיד בסתר, אוהד, או אדם שאמונתו העמיקה בהדרגה. הקריאה הטבעית ביותר של סצנת הקבורה היא שהוא נעשה למאמין, או לפחות למעריץ מסור. אך עלינו לזכור שזו קריאה, לא הצהרה.
יש שזיהו אותו עם אזרח עשיר מירושלים בשם נקדימון בן גוריון, המוזכר בתלמוד כעשיר בתקופת המלחמה הרומית הראשונה. התלמוד אומר שאיבד את עושרו לאחר המצור הרומי בשנת 70 לספירה. הזיהוי מפתה, שכן השם נדיר והרקע מתאים, אך לא ניתן להוכיחו. התלמוד גם מכיל סיפור על "ניקודמוס" ותלמידיו של ישוע, שחוקרים מתייחסים אליו בזהירות.
ניקודמוס במסורת הקדומה
כתב בשם בשורת ניקודמוס, הידוע גם כמעשי פילטוס, הופיע במאה הרביעית או החמישית. הוא מתיימר להיות תיאור של משפטו ותחייתו של ישוע שנכתב בידי ניקודמוס. הוא לא נכתב על ידו, והוא אינו היסטורי. הוא מכיל סיפור מפורט של משפטו של ישוע וירידתו אל המתים, שהשפיע רבות על הספרות והאמנות בימי הביניים. ניתן למצוא את הטקסט ב אבות טרום-ניקאה, כרך 8. הקוראים צריכים להתייחס אליו כאגדה שמראה כמה מאוחר יותר רצו נוצרים לדעת יותר על דמות זו.
על פי המסורת, ניקודמוס הוטבל בידי פטרוס ויוחנן, הודח מהסנהדרין וגורש מירושלים. אגדות מאוחרות יותר מספרות שמת כקדוש מעונה. יום חג לניקודמוס, ליוסף הרמתי ולגמליאל נשמר ב-3 באוגוסט בכנסייה המערבית, משום שנאמר ששרידיהם נמצאו בשנת 415. כל זה אגדה עם חוט היסטורי דק.
קשרים
ניקודמוס קשור אל ישוע, שאותו חקר ולימים קבר. הוא מזוהה עם יוסף הרמתי בקבורה, ועם גמליאל במסורת. בין חבריו לסנהדרין היה הכהן הגדול קיפא, שזמם נגד ישוע לאחר תחייתו של ל�azarus. השליח יוחנן מספר את סיפורו. ביוחנן ג' ישוע מזכיר את משה. הנשים בקבר, ובהן מרים Magdalene, ראו היכן הוא ויוסף הניחו את הגוף.
קראו את סיפוריהם
אפקט האדווה
ניקודמוס הפך לסמל של המחפש המתחשב. הביטוי "ניקודמוס" משמש בכמה חוגי כנסייה לאדם שמתעניין בישוע אך נזהר מלצאת בגלוי. בתקופות שונות הוחל המונח על נוצרים שהסתירו את אמונתם תחת רדיפות. יוחנן קלווין השתמש בו באופן מפורסם: הוא כינה אנשים שהאמינו ברפורמציה אך המשיכו להשתתף בטקסים קתוליים "ניקודמיטים", וכתב חיבור נגד הנוהג בשנות הארבעים של המאה השש עשרה.
יוחנן 3 עיצב את שפת הנצרות בעולם דובר האנגלית. הביטוי "נולד מחדש" נתן שם לתנועה. נוצרים אוונגליסטים מתארים את המרת דתם כלידה מחדש. יוחנן 3:16 מופיע על כרזות, חולצות ובאצטדיונים. והתמונה של ניקודמוס בקבר צוירה פעמים רבות, בין היתר בידי רמברנדט ורבים אחרים. בפיאטה הפלורנטינית הלא-גמורה של מיכלאנג'לו, הדמות עוטת הברדס הניצבת מעל הגוף מזוהה לפי המסורת כניקודמוס, שנחצבה עם תווי פניו של הפסל עצמו.
עבור אנשים בסביבה דתית או מקצועית שנמשכים בשקט לישוע, ניקודמוס מציע תקווה. הוא לא ממהר. הוא שואל שאלות כנות. הוא מדבר כשזה חשוב. ובסוף, הוא מופיע כשכל האחרים כבר הלכו.
דבריו באוסף הפסוקים שלנו
ניקודמוס עצמו אומר רק כמה שורות: "איך יכול אדם להיוולד כשהוא זקן?" (יוחנן 3:4), "איך יכולות להיות הדברים האלה?" (יוחנן 3:9), ו"האם דיננו את האדם לפני ששמע אותו?" (יוחנן 7:51). אף אחד מאלה אינו באוסף הפסוקים היומי. אבל שלושה פסוקים שישוע אמר לו כן: יוחנן 3:16, יוחנן 3:17 ו יוחנן 3:21. השיחה נמשכת עם John 3:30, שנאמר על ידי יוחנן המטביל באותו פרק. קרא את כל יוחנן 3.
אמרות במפתח הפסוקים שלנו
כִּי־כָכָה אָהַב הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם עַד־אֲשֶׁר נָתַן אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ הַנּוֹלָד מִמֶּנוּ לְמַעַן לֹא־יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָמִים׃
כי כה אהב אלוהים את העולם עד שנתן את בנו יחידו. האהבה זזה ראשונה.
כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־שָׁלַח אֶת־בְּנוֹ אֶל־הָעוֹלָם לָדִין אֶת־הָעוֹלָם כִּי אִם־לְמַעַן יִוָּשַׁע בּוֹ הָעוֹלָם׃
אלוהים לא שלח את בנו כדי לדון את העולם, אלא כדי להושיע אותו.
אֲבָל עֹשֵׂה הָאֱמֶת יָבֹא לָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשֹוּ בֵּאלֹהִים׃
העושה את האמת בא אל האור. הכנות הולכת לעבר האור.
הוּא יִגְדַּל הָלוֹךְ וְגָדֵל וַאֲנִי אֶחְסַר הָלוֹךְ וְחָסוֹר׃
עליו לגדול ועליי לקטון. זה משחרר אתכם מזרקור.
מקומות
- 1ירושלים · ביקור לילה, סנהדרין, קבורה
- 2הר הבית · המקום שבו לימד ישוע בחג הסוכות
- 3גולגולתא / קבר הגן (אזור מסורתי) · קבורת ישוע
- ירושלים: העיר שבה התרחשו ביקור הלילה, ישיבת הסנהדרין והקבורה.
- בית המקדש: המקום שבו לימד ישוע בחג הסוכות ושבו שכנה הסנהדרין.
- קבר הגן ליד גולגולתא: המקום שבו הניחו ניקודמוס ויוסף את הגוף.
ציר זמן
- 28ביקור לילה אצל ישועיוחנן 3:1-21
- 29מדבר בסנהדרין בחג הסוכותיוחנן 7:45-52
- 30עוזר לקבור את ישוע עם מור ואהלותיוחנן 19:38-42
- 415שרידים שנאמר שנמצאו (מסורת מאוחרת)המסורת המערבית
- 450בשורת ניקודמוס (מעשי פילטוס) נפוצה, בערך המאה החמישיתכתב חיצוני
- בערך שנת 28 לספירה: ביקור הלילה אצל ישוע בירושלים (יוחנן 3).
- בערך 29 לספירה: ניקודמוס מדבר בסנהדרין בחג הסוכות (יוחנן 7).
- בסביבות שנת 30 לספירה: ניקודמוס ויוסף קוברים את ישוע (יוחנן 19).
- 415: שרידיו של ניקודמוס שנאמר שנמצאו, לפי מסורת מאוחרת.
- המאה הרביעית עד החמישית: בשורת ניקודמוס נכתבת.
צפייה
לעומק
קרא את יוחנן 3, 7 ו-19 יחד, ושימו לב כיצד ניקודמוס משתנה. השווה את הקבורה עם מרקוס 15:42-47. אחר כך קרא את בשורת ניקודמוס ב אבות טרום-ניקאה, כרך 8 ושאל מה הוסיף הכותב המאוחר. יוספוס מתאר את הסנהדרין ואת הפרושים ב קדמוניות היהודים. ספרו של אדרשהיים חיי הזמנים של ישוע המשיח מכיל פרק שלם על השיחה הזו. סקירת BibleProject של הבשורה על־פי יוחנן, חלק 1 מראה כיצד יוחנן 3 משתלב במבנה הספר.
מקורות וקריאה נוספת
- ויקיפדיה: ניקודמוס
- eBible.org: יוחנן 3
- eBible.org: יוחנן 3
- Blue Letter Bible: יוחנן 3:1
- יוספוס, קדמוניות היהודים (Project Gutenberg)
- אדרשהיים, חיי הזמנים של ישוע המשיח (CCEL)
- אבות טרום-ניקאה, כרך 8 (CCEL)
- eBible.org: יוחנן 19
ספרים בנחלת הכלל, לקריאה חופשית
- קדמוניות היהודיםפלביוס יוספוס
- חייו וזמניו של ישוע המשיחאלפרד אדרשהיים
- תולדות הכנסייהאוסביוס מקיסריה
- אבות טרום-ניקאה, כרך 8מחברים שונים, בעריכת רוברטס ודונלדסון
Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

