חיים וסיפור
לוקס היה רופא, כפי שפאולוס מכנה אותו באיגרת אל הקולוסים ד׳:14, וגם גוי, הסופר היחיד שאינו יהודי בברית החדשה. הוא היה מלווה קרוב ושותף למסעותיו של פאולוס, ובספר מעשי השליחים הוא עובר לעיתים לגוף ראשון "אנחנו", מה שמעיד שהיה נוכח בחלקים האלה של המסע (מעשי השליחים ט״ז:10-17, כ׳:5-15, כ״ז:1-כ״ח:16).
הוא כתב שני כרכים: הבשורה על־פי לוקס ומעשי השליחים, שביחד הם התרומה הארוכה ביותר לברית החדשה. את שניהם הוא הקדיש לאיש בשם תאופילוס, וציין שחקר הכול ביסודיות מלכתחילה כדי שתאופילוס יידע את ודאות הדברים שלימדו אותו (לוקס א׳:3-4). בשורתו מקדישה תשומת לב מיוחדת לנשים, לעניים, למוכסים ולזרים. היא כוללת משלים שאין בשום בשורה אחרת: השומרוני הטוב, הבן האובד והאלמנה המתמידה.
פאולוס, סמוך לסוף חייו, כתב: "רק לוקס איתי" (טימותיוס השנייה ד׳:11). מסורת הכנסייה אומרת שלוקס הטיף ביוון ומת שם בזקנתו.
מקורות מן הכתובים
פסוקים בתוכנית הקריאה
דבריהם במפתח הפסוקים שלנו
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָאוּ כִּי הִנְנִי מְבַשֵּׂר אֶתְכֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל־הָעָם׃
אל תיראו. אני מבשר לכם בשורה טובה של שמחה גדולה לכל העם.
וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
שובו והיטבלו, ותקבלו את מתנת רוח הקודש.
כָּבוֹד בַּמְּרוֹמִים לֵאלֹהִים וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם בִּבְנֵי אָדָם רְצוֹנוֹ׃
כבוד לאלוהים במרומים, ועל הארץ שלום לבני רצונו.
וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה׃
והם התמידו בתורה, בחברותא, בשבירת הלחם ובתפילות.
וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים׃
וישוע גדל בחכמה ובקומה ובחן עם אלוהים ועם בני אדם. הצמיחה שקטה.
וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת׃ וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים׃
הם אכלו יחד בלב שמח וישר, משבחים את אלוהים.
וְכַאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ כִּי־יַעֲשֹוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשֹוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם׃
עשו לאחרים כמו שהייתם רוצים שיעשו לכם. פשוט וקשה.
וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס כֶּסֶף וְזָהָב אֵין־לִי אֲבָל אֵת אֲשֶׁר בְּיָדִי אֶתְּנֶנּוּ לָךְ בְּשֵׁם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי קוּם הִתְהַלֵּךְ׃
כסף וזהב אין לי, אך את אשר יש לי אתן לך. בשם ישוע, לך.
אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי תוֹחֶלֶת וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לְשֹׁכְחֵי טוֹבָה וְלָרָעִים׃
עשו טוב והלוו בלי לצפות לתמורה. זו נדיבות שדומה לאלוהים.
לָכֵן הִנָּחֲמוּ וָשׁוּבוּ וְיִמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם׃
שובו אל אלוהים, למען יבואו זמני רענון מאת יהוה.
לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא׃
היו רחמנים, כשם שאביכם רחום.
וְאֵין הַיְשׁוּעָה בְּאַחֵר וְאֵין תַּחַת הַשָּׁמַיִם שֵׁם אַחֵר הַנִּתָּן לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר־בּוֹ נִוָּשֵׁעַ׃
אין ישועה באיש אחר. אין שם אחר שניתן בין בני אדם.
וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ׃
סלחו ויסלח לכם. שחררו, ותשוחררו.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת־בִּטְחוֹן לִבָּם שֶׁל־פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְהֵבִינוּ כִּי הֶדְיוֹטוֹת וְלֹא בַעֲלֵי חָכְמָה הֵמָּה וַיִּתְמְהוּ עֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּם כִּי הִתְהַלְּכוּ עִם־יֵשׁוּעַ׃
הם הבחינו שהאנשים האלה היו עם ישוע. זמן איתו ניכר.
תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה טוֹבָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יִתְּנוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים בָּהּ יִמַּד לָכֶם׃
תנו, וינתן לכם, מדה טובה, לחוצה, מרועדת ושופעת.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְלוּ וַיָּנַע הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ נִקְהָלִים שָׁם וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְדַבְּרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבִטְחוֹן לֵבָב׃
כולם נמלאו ברוח הקודש ודברו את הדבר באומץ.
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם׃
בתי, אמונתך הרפאה אותך. לכי לשלום.
וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וְהַשְּׁלִיחִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא עָלֵינוּ לְהַקְשִׁיב בְּקוֹל אֱלֹהִים מֵהַקְשִׁיב בְּקוֹל בְּנֵי אָדָם׃
עלינו לציית לאלוהים ולא לבני אדם. המצפון גובר על מחיאות הכפיים.
וְאֶל־כֻּלָּם אָמַר אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְיוֹם יוֹם יִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי׃
שאו את צלבכם מדי יום ולכו אחריי. ללכת אחריו הוא הרגל, לא רגע.
וּכְרֶגַע נָפְלוּ מֵעַל עֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וַיָּשָׁב פִּתְאֹם לִרְאוֹת וַיָּקָם וַיִּטָּבֵל׃
משהו כקשקשים נפל מעיניו והוא ראה. אפשר להסיר עיוורון.
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כָּל־הַשָּׂם אֶת־יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
כל המשים ידו על המחרשה ומביט לאחור אינו ראוי למלאכה.
וַיִּפְתַּח פֶּטְרוֹס אֶת־פִּיו וַיֹּאמַר עַתָּה יָדַעְתִּי בֶאֱמֶת כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נֹשֵׂא פָנִים׃
אלוהים אינו נושא פנים. איש אינו מחוץ להזמנה.
הִנֵּה הִשְׁלַטְתִּי אֶתְכֶם לִדְרֹךְ עַל־נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְעַל כָּל־גְּבוּרַת הָאֹיֵב וְכָל־דָּבָר לֹא יַזִּיק לָכֶם׃
אני נותן לכם שלטון על האויב, ושום דבר לא יזיק לכם.
אֵת אֲשֶׁר־מָשַׁח הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבִגְבוּרָה וַיַּעֲבֹר בָּאָרֶץ עֹשֵׂה חֶסֶד וְרֹפֵא אֶת־כָּל־הַנִּכְבָּשִׁים תַּחַת יַד הַשָּׂטָן כִּי הָאֱלֹהִים הָיָה עִמּוֹ׃
הוא עבר מקום מקום ועשה טוב וריפא את כל הנתונים תחת שלטון האויב.
וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃
ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך, נפשך, כוחך ודעתך.
פֶּטְרוֹס הָיָה עָצוּר בְּמִשְׁמָר וְהַקְּהִלָּה הֶעְתִּירָה בַעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל־הָאֱלֹהִים׃
הקהילה התפללה בעדו ללא הפסק. להתפלל בעד מישהו זו עבודה אמיתית.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהּ מָרְתָא מָרְתָא אַתְּ דֹּאֶגֶת וּמְבֹהֶלֶת עַל־הַרְבֵּה׃ אֲבָל אַחַת הִיא מִן־הַצֹּרֶךְ וּמִרְיָם בָּחֲרָה לָהּ הַחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא־יֻקַּח מִמֶּנָּה׃
מרתה, מרתה, את דואגת ורועשת בדברים רבים, אך דבר אחד נחוץ.
וַיְהִי בְּשָׁרְתָם אֶת־יְהוָֹה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ׃
הבדילו לי את ברנבא ואת שאול למלאכה אשר קראתי להם.
וּסְלַח לָנוּ אֶת־חוֹבֹתֵינוּ כִּי סֹלְחִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע׃
סלח לנו על חטאינו, כי גם אנו סולחים לכל חייבינו.
וְגַם לֹא־חָדַל לְהָעִיד עַל־עַצְמוֹ וַיֵּיטֶב לָנוּ בְּתִתּוֹ מָטָר מִן־הַשָּׁמַיִם וְעִתּוֹת שָׂבָע וַיְמַלֵּא לִבּוֹתֵינוּ מָזוֹן וְשָׂשׂוֹן׃
הוא נותן גשם משמיים ומשביע את לבבכם באוכל ובשמחה.
וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם׃
שאלו ויינתן לכם, בקשו ותמצאו, דפקו והדלת תיפתח.
וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ גַם־לָהֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ׃
אלוהים, יודע הלבבות, קיבל אותם. הוא רואה מעבר למה שבני אדם קוראים.
הֵן־אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ׃
אם אתם יודעים לתת מתנות טובות, על אחת כמה וכמה יתן אביכם את רוח הקודש.
וַיְהִי כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיִּתְפַּלְלוּ פּוֹלוֹס וְסִילָא וַיְזַמְּרוּ לֵאלֹהִים וְהָאֲסוּרִים מַקְשִׁיבִים אֲלֵיהֶם׃
בחצות פאולוס וסילא שרו. שבח בתא כלא נשמע חזק.
אַךְ־אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְעַשְּׂרוּ אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַפֵּיגַם וְאֵת כָּל־הַיָּרָק וְתַעַבְרוּ אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֵת אַהֲבַת אֱלֹהִים וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם אֶת־אֵלֶּה׃
אל תשכחו משפט ואהבת אלוהים. עניינים קטנים אינם מבטלים גדולים.
כִּי־בוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים כַּאֲשֶׁר גַּם־מִקְצָת מְשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ אַף־יְלִידָיו אֲנָחְנוּ׃
בו אנו חיים ונעים וקיימים. כל נשימה היא שאולה.
וְאַתֶּם גַּם־שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן לָכֵן אַל־תִּירָאוּ יְקַרְתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת׃
ואף שערות ראשכם כולן מנויות. אל תיראו.
וּבַכֹּל הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם כִּי כֵן עָלֵינוּ לַעֲמֹל וְלִתְמֹךְ אֶת־הַחַלָּשִׁים וְלִזְכֹּר אֶת־דִּבְרֵי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ כִּי־הוּא אָמַר טוֹב אֲשֶׁר־תִּתֵּן מִשֶּׁתִּקָּח׃
מאושר יותר לתת מלקבל. ישוע אמר זאת וזה עדיין תקף.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִם בְּהַרְבּוֹת נְכָסָיו׃
החיים אינם נמדדים בכמה יש לך. זה משפט ששווה לזכור.
עַל־כֵּן אֲנָשִׁים חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי מַאֲמִין אֲנִי לֵאלֹהִים כִּי־כֵן יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר אֵלָי׃
התעודדו, כי אני מאמין לאלוהים. יהיה כפי שאמר לי.
וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃
אל תדאגו לנפשכם, מה תאכלו, ולא לגופכם.
וְהַנָּכְרִים לֹא הִמְעִיטוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וּמִפְּנֵי הַקֹּר׃
תושבי האי גילו חסד יוצא דופן והדליקו להם מדורה. חסד חוצה שפות.
וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה׃
אם את העשב הוא מלביש, על אחת כמה וכמה אתכם.
אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת׃
אל תיראי, עדר קטן. אביכם שמח לתת לכם את המלכות.
כִּי בַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם׃
כי במקום אשר אוצרך, שם יהיה גם לבך.
כִּי כָּל־הַמְרוֹמֵם אֶת־עַצְמוֹ יִשָּׁפֵל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ יְרוֹמָם׃
כל המרומם את עצמו יושפל, והמשפיל את עצמו יורם.
אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־כֵן תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל־חוֹטֵא אֶחָד הַשָּׁב יוֹתֵר מֵעַל־תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא־יִצְטָרְכוּ לִתְשׁוּבָה׃
יש שמחה בשמיים על אדם אחד השב.
וַיָּקָם וַיָּבֹא אֶל־אָבִיו עוֹדֶנּוּ מֵרָחוֹק וְאָבִיו רָאָהוּ וַיֶּהֱמוּ מֵעָיו וַיָּרָץ וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָיו וַיִּשָּׁקֵהוּ׃
בעודו רחוק, אביו ראה אותו ורץ. אהבה רצה.
הַנֶּאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר נֶאֱמָן גַּם־בְּהַרְבֵּה וְהַמְעַוֵּל בִּמְעַט מִזְעָר מְעַוֵּל גַּם־בְּהַרְבֵּה׃
הנאמן בקטן נאמן גם בגדול.
אֵין עֶבֶד אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יִבְזֶה לֹא תוּכְלוּ עֲבֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵת הַמָּמוֹן׃
אין עבד שיכול לעבוד שני אדונים. תאהבו אחד יותר.
וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֹ כִּי נִרְפָּא וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל׃ וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו לְרַגְלָיו וַיּוֹדֶה לוֹ וְהוּא הָיָה שֹׁמְרוֹנִי׃
רק אחד מהעשרה חזר להודות. היו אתם זה ששב.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא הָעֲשָׂרָה טֹהָרוּ וְהַתִּשְׁעָה אַיֵּה הֵם׃
הלא עשרה טוהרו? והתשעה איפה? תודה היא נדירה ויקרה.
וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה־פֹה אוֹ הִנֵּה־שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים הִנֵּה בְּקִרְבְּכֶם הִיא׃
מלכות האלוהים בתוככם. הביטו פנימה לפני שאתם מביטים למרחק.
וְגַם־מָשָׁל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת׃
עלינו תמיד להתפלל ולא להתייאש. המשיכו להגיע.
וַיִּקְרָא אֹתָם יֵשׁוּעַ אֵלָיו וַיֹּאמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל־תִּמְנָעוּם כִּי לָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
הניחו לילדים הקטנים לבוא אליי ואל תמנעו אותם.
וַיֹּאמֶר מַה־שֶּׁיִּפָּלֵא מִבְּנֵי אָדָם לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים׃
מה שבלתי אפשרי אצל בני אדם אפשרי אצל אלוהים.
וַיַּעֲמֹד זַכַּי וַיֹּאמֶר אֶל־הָאָדוֹן הִנֵּה אֲדֹנִי אֶת־מַחֲצִית נְכָסַי אֲנִי נֹתֵן לָעֲנִיִּים וְאִם־עָשַׁקְתִּי אִישׁ אָשִׁיב לוֹ אַרְבַּעְתָּיִם׃
זכי עמד ואמר, חצי רכושי אני נותן לעניים. תשובה משתלמת.
כִּי בָא בֶּן־הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד׃
בן האדם בא לבקש ולהושיע את האבוד. להימצא זו כל המטרה.
וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַעַדְךָ אֲשֶׁר לֹא־תִכְלֶה אֱמוּנָתֶךָ וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּב חַזֵּק אֶת־אַחֶיךָ׃
התפללתי בעדך שאמונתך לא תכשל. מישהו מתפלל בעדך.
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָבִי סְלַח לָהֶם כִּי לֹא־יָדְעוּ מָה הֵם עֹשִׂים וַיְחַלְּקוּ בְגָדָיו לָהֶם וַיַּפִּילוּ גּוֹרָל׃
אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה הם עושים.
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם תִּהְיֶה עִמָּדִי בְּגַן־עֵדֶן׃
היום תהיה עמי בגן עדן. רחמים בשעה האחרונה הם עדיין רחמים.
וַיְהִי בְּדַבְּרָם וּבְהִתְוַכְּחָם יָחַד וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ אַף־הוּא וַיֵּלֶךְ אִתָּם׃
ישוע עצמו התקרב והלך איתם. הוא מצטרף לשיחה העצובה.
וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם׃
הישאר איתנו, כי הערב קרב. הזמינו אותו להישאר לארוחת ערב.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא הָיָה בֹעֵר לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּח־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים׃
הלא היה לבנו בוער בקרבנו כשדיבר אלינו בדרך?
כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל־דָּבָר׃
אצל אלוהים אין דבר בלתי אפשרי. שום דבר אינו קטן מדי או מאוחר מדי.
אֲבָל תְּקַבְּלוּ גְבוּרָה בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וִהְיִיתֶם עֵדַי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל־יְהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֹן וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃
תקבלו כוח כשתבוא הרוח, ותהיו עדיי כאן וגם רחוק.
Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

