חיים וסיפור
חנן בן שת נתמנה לכהן גדול בירושלים בסביבות שנת 6 לספירה על ידי הלגאט הרומי קוויריניוס, והודח על ידי הנציב ולריוס גראטוס בסביבות שנת 15 לספירה. אובדן המשרה לא סיים את כוחו. לפי ההיסטוריון היהודי יוספוס, חמישה מבניו החזיקו later בכהונה הגדולה, וחתנו קיפא כיהן מסביבות שנת 18 עד 36 לספירה (קדמוניות 18.2.1-2; 20.9.1).
הבשורות מראות כמה משקל עדיין נשא. לוקס מתארך את דרשת יוחנן המטביל לתקופה שבה "חנן וקיפא היו כהנים גדולים" (לוקס ג׳:2). בליל מעצרו, ישוע נלקח תחילה לחנן, שחקר אותו על תלמידיו ועל תורתו, ואחר כך שלח אותו אסור לקיפא (יוחנן י״ח:12-24). כעבור כמה שבועות ישב חנן עם קיפא ומשפחות הכוהנים כאשר פטרוס ויוחנן נחקרו על ריפוי איש פיסח (מעשי השליחים ד׳:5-7).
חנן מזכיר לקוראים שמשפטו של ישוע לא היה מעשה של אדם אחד. הסמכות האמיתית בירושלים עברה דרך חוג קטן של משפחות כוהנים, שפעלו לצד רומא.
מקורות מן הכתובים
Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

