דלג לתוכן הראשי
מבצע חגים: 50% הנחה על חבילות נאמנות 508(c)(1)(A) עד 31 בדצמבר.לצפייה בחבילות
508ministry.com
שמואל: נביא, כהן והשופט האחרון של ישראל

508 פסוק יומי · דמויות מהמקרא

שמואל

נביא, כהן, והשופט האחרון של ישראל

בערך 1100 לפנה"ס · קריאה של דקה

חיים וסיפור

שמואל נולד לאישה בשם חנה, שלא הצליחה להביא ילדים לעולם. היא התפללה ובכתה במשכן, והבטיחה שאם אלוהים ייתן לה בן, היא תחזיר אותו לאלוהים. אלוהים שמע אותה, וכשהנער גדל מספיק היא הביאה אותו אל הכהן עלי לשרת בבית אלוהים (שמואל א׳ 1).

בילדותו קרא אלוהים לשמואל בלילה. הוא חשב שעלי קורא לו, אך עלי הבין שזה אלוהים ואמר לו לומר: "דבר, אלוהים, כי עבדך שומע" (שמואל א׳ 3:9). שמואל גדל להיות נביא שדברו לא נפל ארצה. הוא הנהיג את ישראל כשופט האחרון, ולבקשת העם משח את המלך הראשון, שאול, ואחר כך משח את דוד למלך במקום שאול (שמואל א׳ 8-10, 16).

ספרי שמואל א׳ וב׳ נושאים את שמו ומספרים את סיפור המעבר של ישראל משופטים למלכים, את עלייתו ונפילתו של שאול, ואת מלכות דוד. ספר רות, שמתרחש קודם לכן, מופיע יחד עם ספרי שמואל בתוכנית הקריאה בשל מקומו בשושלת דוד.

מקורות מן הכתובים

  • שמואל א׳ 1 (הולדת שמואל)
  • שמואל א׳ 3 (אלוהים קורא לשמואל)
  • שמואל א׳ 8-10 (שאול נמשח למלך)
  • שמואל א׳ 16:1-13 (דוד נמשח)

פסוקים בתוכנית הקריאה

דבריהם במפתח הפסוקים שלנו

רות 3:11

וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ כִּ֤י יֹודֵ֙עַ֙ כָּל־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ׃

כל העיר ידעה את אופייה. מוניטין נבנה בשקט לאורך שנים.

שמואל א׳ 2:2

אֵין־קָדֹ֥ושׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃

אין קדוש כיהוה. שום דבר אחר אינו מקום בטוח לבנות עליו.

שמואל ב׳ 6:14

וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכָל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפֹ֥וד בָּֽד׃

דוד רקד בכל עוז. פולחן שעולה לך בכבודך הוא עדיין פולחן.

רות 4:15

וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ טֹ֣ובָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃

טובה משבעה בנים, אמרו על כלה. האהבה כותבת מחדש את עץ המשפחה.

שמואל א׳ 2:30

לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמֹ֣ור אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עֹולָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃

כי מכבדי אכבד. כבוד שניתן לאלוהים חוזר.

שמואל ב׳ 7:16

וְנֶאְמַ֨ן בֵּיתְךָ֧ וּמַֽמְלַכְתְּךָ֛ עַד־עֹולָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽסְאֲךָ֔ יִהְיֶ֥ה נָכֹ֖ון עַד־עֹולָֽם׃

ונאמן ביתך וממלכתך. אלוהים בונה לטווח ארוך יותר מחיים אחד.

שמואל א׳ 3:10

וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃ פ

דבר יהוה, כי שומע עבדך. הקשבה היא מעשה הציות הראשון.

שמואל ב׳ 10:12

חֲזַ֤ק וְנִתְחַזַּק֙ בְּעַד־עַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיהוָ֔ה יַעֲשֶׂ֥ה הַטֹּ֖וב בְּעֵינָֽיו׃

חזק ונתחזקה, ויהוה יעשה הטוב בעיניו.

שמואל א׳ 7:12

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהוָֽה׃

עד הנה עזרנו יהוה. הביטו לאחור מדי פעם ואמרו זאת.

שמואל ב׳ 12:13

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה ס וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־יְהוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃

חטאתי, והחטא הוסר. וידוי הוא דלת, לא מבוי סתום.

שמואל א׳ 10:6

וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃

הרוח באה והוא נהפך לאיש אחר. אלוהים משנה אנשים מבפנים.

שמואל ב׳ 15:26

וְאִם֙ כֹּ֣ה יֹאמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי בָּ֑ךְ הִנְנִ֕י יַֽעֲשֶׂה־לִּ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר טֹ֖וב בְּעֵינָֽיו׃ ס

יעשה לי כאשר טוב בעיניו. אמון מחזיק גם כשהתשובה לא ברורה.

שמואל א׳ 12:24

אַ֣ךְ ׀ יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֹתֹ֛ו בֶּאֱמֶ֖ת בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם כִּ֣י רְא֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִגְדִּ֖ל עִמָּכֶֽם׃

יראו את יהוה ועבדוהו באמת בכל לבבכם.

שמואל ב׳ 16:12

אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה *בְּעֳוֹנִי (בְּעֵינִ֑י) וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טֹובָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָתֹ֖ו הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃

אולי יראה יהוה בעוני וישיב לי טובה תחת קללתו. השאירו מקום לרחמים.

שמואל א׳ 15:22

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהוָה֙ בְּעֹלֹ֣ות וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח טֹ֔וב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילֽ͏ִים׃

שמוע טוב מזבח. אלוהים רוצה את ה'כן' שלכם יותר מההצגה.

שמואל ב׳ 22:2

וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־לִֽי׃

יהוה סלעי ומצודתי. אמרו בקול את מקום המבטחים שלכם.

שמואל א׳ 16:7

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קֹומָתֹ֖ו כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃

בני אדם מביטים אל החוץ, ואלוהים מביט אל הלב. אל תשפטו לפי העטיפה.

שמואל ב׳ 22:31

הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכֹּ֑ו אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בֹּֽו׃

האל תמים דרכו, אמרת יהוה צרופה. מה שנבחן ראוי לבטוח בו.

שמואל א׳ 16:13

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתֹו֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד מֵהַיֹּ֥ום הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה׃ ס

ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה. הקריאה מתחילה לפני ההכשרה.

שמואל ב׳ 22:36

וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃

וענותך תרבני. כוח שמרכך את עצמו הוא החזק ביותר.

שמואל א׳ 17:37

וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה ס וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

יהוה אשר הציל אותי בעבר יציל אותי שוב. הצלה מן העבר מזינה אומץ בהווה.

שמואל ב׳ 23:5

כִּֽי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עֹולָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּֽי־כָל־יִשְׁעִ֥י וְכָל־חֵ֖פֶץ כִּֽי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃

ברית עולם, ערוכה בכל ושמורה. להבטחות מסוימות אין תאריך תפוגה.

שמואל א׳ 17:45

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִידֹ֑ון וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכֹ֥ות יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ׃

אני בא בשם יהוה. השם הוא השריון כשהשריון דק.

שמואל ב׳ 24:14

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים *רַחֲמֹו (רַֽחֲמָ֔יו) וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃

נפלה נא ביד יהוה, כי רבים רחמיו.

שמואל א׳ 18:14

וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכָל־דָּרְכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַֽיהוָ֖ה עִמֹּֽו׃

ויהי דוד לכל דרכו משכיל. כישרון בצירוף אופי פותח דלתות.

שמואל א׳ 20:4

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹונָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד מַה־תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ פ

כל אשר תאמר נפשך אעשה לך. זה מה שחבר אמיתי אומר.

שמואל א׳ 20:42

וַיֹּ֧אמֶר יְהֹונָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁלֹ֑ום אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה ׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃ פ

שני חברים נפרדו בשלום, נשבעים זה לזה. פרידות יכולות להיות קדושות.

שמואל א׳ 23:16

וַיָּ֙קָם֙ יְהֹונָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־יָדֹ֖ו בֵּאלֹהִֽים׃

ויחזק את ידו באלוהים. יש חברים שמגישים לכם אומץ.

שמואל א׳ 24:12

וְאָבִ֣י רְאֵ֔ה גַּ֗ם רְאֵ֛ה אֶת־כְּנַ֥ף מְעִילְךָ֖ בְּיָדִ֑י כִּ֡י בְּכָרְתִי֩ אֶת־כְּנַ֨ף מְעִֽילְךָ֜ וְלֹ֣א הֲרַגְתִּ֗יךָ דַּ֤ע וּרְאֵה֙ כִּי֩ אֵ֨ין בְּיָדִ֜י רָעָ֤ה וָפֶ֙שַׁע֙ וְלֹא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֛ה צֹדֶ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃

דוד הניח את הנקמה לאלוהים. שחרור הוא החלטה שמקבלים במכוון.

שמואל א׳ 25:29

וַיָּ֤קָם אָדָם֙ לִרְדָפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה ׀ בִּצְרֹ֣ור הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּתֹ֖וךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע׃

והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את יהוה אלוהיך.

שמואל א׳ 30:6

וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְלֹ֔ו כִּֽי־מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־*בְּנֹו (בָּנָ֣יו) וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃ ס

ויתחזק דוד ביהוה אלוהיו. לפעמים צריך להטיף ללב שלכם.

רות 1:16

וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃

אל אשר תלכי אלך. אהבה נאמנה בוחרת בדרך שלא תכננה.

שמואל א׳ 1:27

אֶל־הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לִי֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמֹּֽו׃

אל הנער הזה התפללתי. קראו שוב לתפילותיכם כשהתשובה עומדת לפניכם.

שמואל ב׳ 1:26

צַר־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְהֹ֣ונָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים׃

נפלאתה אהבתך לי. האבל הוא מחיר האהבה הטובה.

רות 2:12

יְשַׁלֵּ֥ם יְהוָ֖ה פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־בָּ֖את לַחֲסֹ֥ות תַּֽחַת־כְּנָפָֽיו׃

משכורת שלמה תחת כנפיו. אלוהים שם לב לחסדים הנאמנים הקטנים.

שמואל א׳ 2:1

וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־אֹ֣ויְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃

עלץ לבי ביהוה, רמה קרני. שבח הוא דלק.

שמואל ב' 5:10

וילך דוד הלוך וגדול, ויהוה אלוהי צבאות עמו.

דוד גדל כי יהוה אלוהי צבאות היה עמו. לצמיחה יש מקור נסתר.

Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

↑