דלג לתוכן הראשי
מבצע חגים: 50% הנחה על חבילות נאמנות 508(c)(1)(A) עד 31 בדצמבר.לצפייה בחבילות
508ministry.com
איוב: איש צדיק שסבל והטיל ספק באלוהים

508 פסוק יומי · דמויות מהמקרא

איוב

איש צדיק שסבל ושאל את אלוהים

בערך 2000–1800 לפנה״ס · קריאה של דקה

חיים וסיפור

איוב חי בארץ עוץ, מזרחית לישראל. התנ״ך מתאר אותו כ"תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א׳:1). הוא היה עשיר, עם עדרי צאן ובקר גדולים, משפחה גדולה, וכבוד מכל מי שהכיר אותו. הוא כל כך דאג לרווחתם הרוחנית של ילדיו, עד שהקריב קורבנות עבורם, שמא חטאו בלבם (איוב א׳:5).

ביום אחד הוא איבד הכל: מקנהו נגנב, משרתיו נהרגו, וכל עשרת ילדיו מתו בסערה. אחר כך הוא הוכה בשחין כואב מכף רגל ועד ראש. אשתו אמרה לו לקלל את אלוהים ולמות. שלושה חברים באו לשבת איתו בדממה שבעה ימים, וכשסוף סוף דיברו, הם התעקשו שהוא ודאי חטא כדי שיהיה ראוי לעונש כזה. איוב סירב לקבל זאת. הוא עמד על חפותו ודרש לשמוע את אלוהים.

אלוהים ענה לו מתוך הסערה, ושאל שאלה אחר שאלה על הבריאה, הכוכבים, חיות הבר ומעמקי הים, עד שאיוב אמר: "לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ, וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ" (איוב מ״ב:5). אלוהים השיב את רכושו, ונתן לו פי שניים ממה שהיה לו קודם, ועשרה ילדים נוספים.

מקורות מן הכתובים

פסוקים בתוכנית הקריאה

דבריהם במפתח הפסוקים שלנו

איוב ב׳:10

וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלֹות֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטֹּ֗וב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכָל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיֹּ֖וב בִּשְׂפָתָֽיו׃ פ

הטוב נקבל מאת אלוהים והרע לא נקבל? אמונה שרק לוקחת היא שבירה.

איוב ד׳:4

כֹּ֖ושֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְעֹ֣ות תְּאַמֵּֽץ׃

דבריך הקימו את הכושל. מילים יכולות להחזיק מישהו על רגליו.

איוב ה׳:7

כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃

צרה מגיעה לכולם. וכך גם החסד לשאת אותה.

איוב ו׳:14

לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֹֽוב׃

למס מרעהו חסד. טוב לב אינו מסובך.

איוב ח׳:7

וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃

ראשית קטנה יכולה לגדול. אל תבזו את החופן הראשון.

איוב י׳:12

חַיִּ֣ים וָ֭חֶסֶד עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י וּ֝פְקֻדָּתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי׃

חיים וחסד עשית עמדי, ופקודתך שמרה רוחי.

איוב י״א:18

וּֽ֭בָטַחְתָּ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְ֝חָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב׃

ובטחת כי יש תקווה. תקווה היא מקום לישון בו.

איוב י״ב:13

עִ֭מֹּו חָכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה לֹ֝֗ו עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃

עמו חכמה וגבורה, לו עצה ותבונה. הוא לא מנחש.

איוב י״ג:15

הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי *לֹא (לֹ֣ו) אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אֹוכִֽיחַ׃

הן יקטלני לו איחל. אמון ששורד אובדן הוא האמיתי.

איוב ט״ז:19

גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרֹומִֽים׃

הנה בשמיים עדי. כשאיש אינו מאמין לכם, אתם עדיין נראים.

איוב י״ז:9

וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכֹּ֑ו וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃

ויאחז צדיק דרכו, וטהר ידיים יוסיף אומץ. המשיכו ללכת.

איוב י״ט:25

וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲרֹ֗ון עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃

ואני ידעתי גואלי חי. המשפט הזה נשא אבל של מאות שנים.

איוב כ״ב:21

הַסְכֶּן־נָ֣א עִמֹּ֑ו וּשְׁלם בָּ֝הֶ֗ם תְּֽבֹואַתְךָ֥ טֹובָֽה׃

הסכן נא עמו ושלם. הכרת אלוהים מרגיעה את העצבים.

איוב כ״ג:10

כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃

הוא יודע את הדרך שאני הולך בה, ובבחנו אותי כזהב אצא.

איוב כ״ו:14

הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצֹ֬ות *דַּרְכֹּו (דְּרָכָ֗יו) וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בֹּ֑ו וְרַ֥עַם *גְּבוּרָתֹו (גְּ֝בוּרֹותָ֗יו) מִ֣י יִתְבֹּונָֽן׃ ס

אלה רק קצות דרכיו. אין צורך שתדעו הכול עדיין.

איוב כ״ז:5

חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־אַצְדִּ֪יק אֶ֫תְכֶ֥ם עַד־אֶגְוָ֑ע לֹא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃

עד אגוע לא אסיר תומתי ממני. אופי הוא מה ששומרים כשזה עולה ביוקר.

איוב כ״ח:28

וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃ ס

יראת יהוה היא חכמה. יראת כבוד היא המקום שבו מתחילה הבנה.

איוב ל״ב:8

אָ֭כֵן רֽוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנֹ֑ושׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃

ונשמת שדי תבינם. חוכמה אינה עניין של גיל בלבד.

איוב ל״ג:4

רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃

רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני.

איוב ל״ד:29

וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט ׀ וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ וְעַל־גֹּ֖וי וְעַל־אָדָ֣ם יָֽחַד׃

והוא ישקיט ומי ירשיע? שלוותו חזקה מן הרעש.

איוב ל״ו:15

יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְיֹ֑ו וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃

יחלץ עני בעניו, ויגל בלחץ אזנם.

איוב ל״ח:4

אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃

איפה היית ביסדי ארץ? על כמה שאלות עונים בפליאה.

איוב מ׳:4

הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמֹו־פִֽי׃

הן קלותי, מה אשיבך? ענווה אינה תבוסה, היא ראייה.

איוב מ״ב:2

*יָדַעְתָּ (יָ֭דַעְתִּי) כִּי־כֹ֣ל תּוּכָ֑ל וְלֹא־יִבָּצֵ֖ר מִמְּךָ֣ מְזִמָּֽה׃

ידעתי כי כול תוכל. זו התפילה החזקה הקצרה ביותר.

איוב מ״ב:10

וַֽיהוָ֗ה שָׁ֚ב אֶת־*שְׁבִית (שְׁב֣וּת) אִיֹּ֔וב בְּהִֽתְפַּֽלְלֹ֖ו בְּעַ֣ד רֵעֵ֑הוּ וַ֧יֹּסֶף יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְאִיֹּ֖וב לְמִשְׁנֶֽה׃

יהוה שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו. הרחמים שבו חזרו עם הרחמים שנתן.

איוב א׳:21

וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם *יָצָתִי (יָצָ֜אתִי) מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ׃

יהוה נתן ויהוה לקח. יהי שם יהוה מבורך בכל מקרה.

Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

↑