חיים וסיפור
האיגרת אל העברים היא מן הכתבים הרהוטים והעשירים מבחינה תיאולוגית בברית החדשה, אך שם מחברה אינו מוזכר בטקסט, והדבר שנוי במחלוקת מאז ימיה הראשונים של הכנסייה. יש בכנסייה הקדומה שייחסו אותה לפולוס. אחרים הציעו את ברנבא, או את אפולוס, או את פריסקילה. אוריגנס, שכתב במאה השלישית, אמר שרק אלוהים יודע מי כתב אותה.
מי שלא יהיה המחבר, האיגרת נכתבה למשיחיים ממוצא יהודי שעמדו בפני לחץ לנטוש את אמונתם בישוע ולשוב לברית הישנה. המחבר טוען שישוע גדול מן המלאכים, גדול ממשה, גדול מן הכהונה, ושקורבנו הוא אחד ולתמיד. הוא כותב על האמונה כבטוח הדברים המקווים והוכחת הדברים שאינם נראים (עברים 11:1), ועוקב אחר האמונה מהבל דרך אברהם ועד הנביאים בקטע שנקרא מפקד האמונה.
האיגרת מסתיימת בהוראה מעשית לאהוב זה את זה, להכניס אורחים, לזכור את האסירים ולהסתפק במה שאלוהים נתן (עברים 13:1-5).
מקורות מן הכתובים
פסוקים בתוכנית הקריאה
דבריהם במפתח הפסוקים שלנו
כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְהִצְטָעֵר עַל־חֳלָיֵינוּ כִּי אִם־הַמְנֻסֶּה בַכֹּל כָּמוֹנוּ אַךְ בְּלִי־חֵטְא׃
יש לנו כהן גדול שמרגיש את חולשותינו. גם הוא נוסה, ולא חטא.
עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן אֶל־כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ׃
גשו באומץ אל כסא החסד, ומצאו רחמים וחסד לעזר בעת צרה.
וְאַף כִּי־הָיָה הַבֵּן לָמַד מֵעֻנּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ׃
אף שהיה בן, למד ציות מתוך מה שסבל. הלמידה יכולה לכאוב.
כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־יְעַוֵּת צֶדֶק לִשְׁכֹּחַ אֶת־מַעֲשֵׂיכֶם וְאֶת־עֲמַל אַהֲבַתְכֶם אֲשֶׁר הֶרְאֵיתֶם לִשְׁמוֹ שֶׁשֵּׁרַתֶּם וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אֶת־הַקְּדשִׁים׃
אלוהים אינו עוול. הוא לא ישכח את מעשיכם ואת האהבה שהראיתם לו.
אֲשֶׁר־הִיא לְנַפְשֵׁנוּ לְעוֹגִין נָכוֹן וְחָזָק וּמַגִּיעַ אֶל־מִבֵּית לַפָּרֹכֶת׃
יש לנו את התקווה הזאת כעוגן לנפש, איתן ובטוח.
אֲשֶׁר עַל־כֵּן יוּכַל גַּם־לְהוֹשִׁיעַ בַּכֹּל וָכֹל אֶת־הַנִּגָּשִׁים עַל־יָדוֹ לֵאלֹהִים כִּי חַי־הוּא תָמִיד לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם׃
הוא יכול להושיע עד תום את הבאים אל אלוהים על ידו, כי הוא חי תמיד להתערב למענם.
נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָיַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט כִּי־נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ׃
החזיקו בתקווה שאתם מצהירים עליה, כי נאמן המבטיח.
וְנִתְבּוֹנְנָה זֶה עַל־זֶה לְעוֹרֵר אֹתָנוּ לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים׃ וְאַל־נַעֲזֹב אֶת־כְּנֵסִיָּתֵנוּ כְּמִנְהַג קְצָת אֲנָשִׁים כִּי אִם־נוֹכִיחַ אִישׁ אֶת־אָחִיו וּבְיוֹתֵר בִּרְאֹתְכֶם כִּי־קָרוֹב הַיּוֹם׃
התבוננו איך לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים, ואל תחדלו להיפגש.
לָכֵן אַל־תַּשְׁלִיכוּ אֶת־בִּטְחוֹנְכֶם כִּי יֶשׁ־לוֹ שָׂכָר רָב׃ כִּי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת לְמַעַן תַּעֲשֹוּ רְצוֹן אֱלֹהִים וּנְשָׂאתֶם אֶת־הַהַבְטָחָה׃
אל תשליכו את בטחונכם. שכרו רב.
כִּי הָאֱמוּנָה הִיא חֹסֶן הַבִּטָּחוֹן בַּמְקֻוֶּה וְהוֹכָחַת דְּבָרִים לֹא נִרְאִים׃
אמונה היא בטחון במה שאנו מקווים לו וודאות במה שאיננו רואים.
וּבְלִי אֱמוּנָה לֹא־יוּכַל אִישׁ לִהְיוֹת רָצוּי אֶל־הָאֱלֹהִים כִּי כָל־הַקָּרֵב אֵלָיו צָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים וּגְמוּל הוּא מֵשִׁיב לְדֹרְשָׁיו׃
בלי אמונה אי אפשר לרצות את אלוהים. הוא משלם שכר לדורשיו ברצינות.
לָכֵן גַּם־אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר־עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה סֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בַתּוֹחֶלֶת אֶת־הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ׃
השליכו כל מה שמכביד עליכם ורוצו בסבלנות את המרוץ שהונח לפניכם.
וְנַבִּיטָה אֶל־יֵשׁוּעַ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ אֲשֶׁר בְּעַד הַשִּׂמְחָה הַשְּׁמוּרָה לוֹ סָבַל אֶת־הַצְּלָב וַיִּבֶז הַחֶרְפָּה וַיֵּשֶׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים׃
נשאו עיניכם אל ישוע, ראש ומשלים אמונתכם.
וְכָל־מוּסָר בְּעֵת עָבְרוֹ עָלֵינוּ אֵינֶנּוּ שִׂמְחָה בְעֵינֵינוּ כִּי אִם־יָגוֹן אוּלָם בְּאַחֲרִיתוֹ יִתֵּן פְּרִי שָׁלוֹם לִצְדָקָה לַמְלֻמָּדִים בּוֹ׃
אף משמעת אינה נעימה בשעתה, אך אחר כך היא מניבה קציר של שלום וחיים ישרים.
רִדְפוּ אֶת־הַשָּׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם וְאֵת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ לֹא־יִרְאֶה אִישׁ אֶת־הָאָדוֹן׃
השתדלו בכל כוחכם לחיות בשלום עם כולם ולהיות קדושים.
הַכְנָסַת אֹרְחִים אַל־תִּשְׁכָּחוּ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ־בָהּ מַלְאָכִים וְלֹא יָדָעוּ׃
אל תשכחו הכנסת אורחים. יש שאירחו מלאכים בלי לדעת.
הָאִישׁוּת תִּיקַר בַּכֹּל וְעֶרֶשׂ יְצוּעֲכֶם אַל־יְחֻלָּל אֶת־הַזֹּנִים וְאֶת־הַמְנָאֲפִים יָדִין אֱלֹהִים׃
הנישואין יהיו מכובדים על כולם. שמרו את ההבטחה שהבטחתם.
רַחֲקוּ מֵאַהֲבַת כֶּסֶף וְשִׂמְחוּ בְחֶלְקְכֶם כִּי הוּא אָמַר לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ׃
הסתפקו במה שיש לכם, כי אלוהים אמר, לא ארפך ולא אעזבך.
עַל־כֵּן נִבְטַח וְנֹאמַר יְהוָֹה לִי בְּעֹזְרָי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃
יהוה לי, לא אירא. מה יעשה לי אדם?
יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם־תְּמוֹל גַּם־הַיּוֹם הוּא הוּא וְגַם־לְעוֹלָמִים׃
ישוע המשיח הוא אתמול והיום ולעולם הוא אותו אחד. יציב בכל עונה.
וְאַל־תִּשְׁכְּחוּ לִגְמֹל חֶסֶד וְלָתֵת לָאֶבְיוֹנִים כִּי־זְבָחִים כָּאֵלֶּה יֶעֶרְבוּ לֵאלֹהִים׃
אל תשכחו לעשות טוב ולחלוק, כי בקורבנות כאלה חפץ אלוהים.
כִּי־דְבַר הָאֱלֹהִים חַי הוּא וּפֹעֵל גְּבוּרוֹת וְחַד מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְנִכְנָס עַד־לְהַבְדִּיל בֵּין־נֶפֶשׁ לָרוּחַ וּבֵין הַדְּבָקִים לָמוֹחַ וּבֹחֵן מַחְשְׁבוֹת לֵבָב וּמְזִמּוֹתָיו׃
דבר אלוהים חי ופועל, חד מחרב פיפיות.
Written by 508 Ministry. Scripture links open the public-domain King James Version. Where Scripture, early church tradition and historians differ, this page says so.

